קובץ מאמריו הקלאסיים של בנג'מין לי וורף (1897 - 1941) בתחומי הבלשנות והאנתרופולוגיה. וורף חקר באופן עצמאי את לשונותיהם ותפישות עולמם של שבטים ילידיים באמריקה, והתמקד בשאלת הקשר בין שפה לחשיבה. במאמריו ניסח את העיקרון שזכה לכינוי "היפותזת וורף", ועל-פיו השפה משפיעה על תפישת המציאות של הדוברים בה. מאמריו של וורף, הרואים עתה אור לראשונה בעברית, מציעים ניתוח מעמיק של השפה האנושית, ומשתרעים על פני קשת רחבה של נושאים - מן ההיירוגליפים של האצטקים ושל המאיה ועד לקשרים שבין חושים למטאפורות, מתמונת הזמן והמרחב של בני ההופי ועד לאופן שבו זיקות לשוניות משפיעות על ההתנהגות.
בנג'מין לי וורף (1897 - 1941) נחשב לאחד מגדולי החלוצים האמריקאים בתחומי הפילוסופיה של הלשון, הבלשנות והאנתרופולוגיה של התרבות. וורף, בן חורג של המסורת המדעית ודמות שנויה במחלוקת עד היום, חקר באופן עצמאי מגוון תופעות לשוניות ותרבותיות, והתמקד בשאלת הקשר בין שפה לחשיבה: האם השפה משפיעה על הרגלי החשיבה שלנו? האם דוברי שפות שונות עשויים להגיע למסקנות שונות בשיפוט המציאות שלהם? האם האופן שבו אנו מבינים את העולם נובע מן הידע הלשוני שלנו? האם אנחנו "כלואים" בתוך עולם המושגים שלנו, או שמא נוכל לפרוץ ביום מן הימים את גבולות שפתנו ועולמנו?
מאמריו של וורף, הפונים לקהל מקצועי ולא־מקצועי כאחד, מציעים ניתוח מעמיק של השפה האנושית, ומשתרעים על פני קשת רחבה של נושאים: גילויי המחקר הבלשני המודרני, ההירוגליפים של האצטקים ושל המאיה, הקשרים שבין חושים למטאפורות, תמונת הזמן והמרחב של בני שבט ההופי, ההשפעה של השפה על שיפוטי מציאות ועוד. משתקפת בהם אמונתו העזה של וורף כי בחקירתן של שפות ותרבויות אחרות טמונה היכולת לגלות ולפתח אפיקים חדשים לחשיבה האנושית.
 
Language, Thought, and Reality / Benjamin Lee Whorf
מהדורה שנייה מתוקנת ומעודכנת
תרגמו מאנגלית: איתמר אוסטרייכר, דניאלה אידן, מורן טבת ועמרי פולק
עורך: יאיר אור
בלשנות, תיאוריה ופילוסופיה, 302 עמודים