אַלצ'ידֶה דֶה גַספֶּרי, אחד המדינאים החשובים והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה העכשווית של איטליה, נולד כנתין האימפריה האוסטרו-הונגרית, שבה התעצב מבחינה רוחנית ותרבותית ועשה את צעדיו הראשונים בפוליטיקה. הוא בילה יותר ממחצית חייו בסביבה שונה מאוד מזו שבה התעצבו גיבוריה של התנועה הקתולית האיטלקית, הרחק מן הסוגייה הרומאית ומכל המחלוקות הקשורות אליה. עם זאת, קשה להעלות על הדעת דמות שהשפיעה יותר ממנו על העולם הקתולי ואף על החברה האיטלקית כולה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. לא בכדי מכונה תקופה זו "עידן דה גספרי".
דה גספרי היה שונה משאר הפוליטיקאים האיטלקיים בתקופה שאחרי מלחמת העולם השנייה, כולל אלה שהנצרות הייתה נר לרגליהם, כגון ג'וזפה דוֹסֶטי וג'ורג'ו לָה פּירָה. הוא לא כונן מעולם זרם משלו בתוך המפלגה, לא היו לו חסידים והוא לא הותיר דוקטרינה פוליטית שיטתית שאליה אפשר יהיה להתייחס. משנתו אצורה בהשתלשלות חייו, שחתרו לאישוש "אידאל של טוב אנושי ושל דמוקרטיה נוצרית".מוסריותו הבלתי מתפשרת הרחיקה ממנו את כל אלה שחיפשו בפוליטיקה סיפוקים אישיים, אם לגיטימיים ואם לאו. האופורטוניזם וההתפשרות עם המצפון היו זרים לו. מתוך כבוד ל"שליחות" הפוליטית שלו, כשם שראה זאת, הוא היה מוכן לסבול בשתיקה, כפי שעשה בתקופת השלטון הפשיסטי, או לקחת על עצמו – לבדו – אחריות כבדה ולשאת לעיתים בתוצאות קשות, כפי שעשה בשנים הדרמטיות שאחרי מלחמת העולם השנייה. בני התקופה התקשו להבין אותו, ואותו קושי ניכר בהמשך אצל הפובליציסטים וההיסטוריונים. הוא היה באמת "איש בודד", כהגדרתה הקולעת של בתו מריה רומנה, שחיברה את אחת הביוגרפיות החדות ביותר על אביה. אין פירוש הדבר שלא היו לו חברים. אדרבה, הוא אהב יחסי אנוש והייתה לו יכולת יוצאת דופן לאהוב בני אדם – יכולת שהתבססה על כבוד מהותי ותשומת לב לזולת, אף כי אופיו ה"הררי", שנרתע מכל החצנה, גרם לו להיראות מסוגר ומסויג. הוא צלח בהדרגה את כל שלבי הקריירה הפוליטית, החל במועצת העיר טרֶנטוֹ, דרך כהונה כחבר פרלמנט בווינה וברומא וכשר בממשלת איטליה, וכלה בראשות הממשלה. הוא מילא אפוא מגוון תפקידים, הן במפלגה והן בממשלה. מסלול הדרגתי זה אִפשר לו להישאר תמיד קשוב לצורכי האוכלוסייה, להתמודד עם המציאות בפסימיות מפוכחת, להימנע ממליצות פומפוזיות ועקרות, ולזכור תמיד את המטרה הסופית של פעילותו.
Alcide De Gasperi. Il trentino che ricostruì l'Italia e fondò l'Europa / Alfredo Canaveroמאיטלקית: אמוץ גלעדי
עורכים מדעיים: הילה זהבי, שרון פרדו